עבר על המשפחה שלנו חודש לא קל. לפני חודש הכנסנו את תום לגן. כמעט כולם אמרו לנו שהחודשים הראשונים בגן הן רצף של מחלות בלתי פוסקות אבל אנחנו לא האמנו. חשבנו שאנחנו יותר טובים מזה, חשבנו שהיכולות הטיפוליות שלנו יכולות לעמוד בהתקפה על מערכת החיסון המשפחתית. אחרי שלושה סיבובים של וירוסים שונים, חום, הקאות ודלקת עיניים אצל שלושתינו, נראה שטעינו. אנחנו לא יותר טובים. מסתבר.
מעבר לחוסר הנעימות של המחלות עצמן, העסקים שלי ושל יעל ספגו מכה קשה. מספר המטופלים בקליניקה של יעל ירד כמעט לחצי מהכמות לפני חודש. אני לא פרסמתי שום מאמר וכל מה שניסיתי לכתוב יצא יבש וחסר חיים, קצת כמו שהרגשתי. אבל אנחנו שורדים. ואני חושב שיש בסיטוצאיה שעברנו דוגמא מעניינת למה שקורה להרבה מטפלים עצמאיים (ועצמאיים בכלל) – גם כאשר מגיעים לקליניקה יציבה ומלאה יחסית, שום דבר לא מגן עלינו מפני שינויים פתאומיים בחיים, שיכולים לפגוע במה שבנינו.
כאשר הקליניקה מתרוקנת, מכל סיבה שהיא, מתרוקן גם עוד משהו – מאגר האנרגיה שלנו. אנחנו מתחילים לפקפק בכמה אנחנו טובים, שואלים את עצמינו אם אנחנו עובדים בתחום הנכון, ומתחילים לפזול לעבר משרות אפורות, משעממות ומיגעות – אך בטוחות יותר. במצב כזה אין כוח לחזר אחרי לקוחות (או אפילו לחזור אליהם בטלפון), אין אנרגיה לכתוב מאמרים או להיות נוכחים ברשתות החברתיות ואפילו אם שואלים אותנו מה אנחנו עושים בחיים, אנחנו מורידים מבט ועונים בהברה וחצי. הדרמה הרגשית והדרמה הפיננסית תומכות ומעצימות אחת את השניה ויכולות ביחד לגרום להמשך הדרדרות.
מסתבר שיש דרך פרקטית במידה מפתיעה להתמודד עם המצב הזה (מפתיעה אותי לפחות, אני הרי נוטה לחפירות רגשיות כשיש בעיות בחיים). אנחנו יכולים להניח שמתוך 12 החודשים בכל שנה אנחנו מרוויחים הכנסה מלאה רק במהלך 10 חודשים וחודשיים נוספים אנחנו לא מרוויחים כלום. למה חודשיים? לפי הטבלה הזאת כמעט שבועיים שלמים של ימי עבודה הולכים על חגים. בנוסף לכך, ובדרך כלל במהלך החורף, או אנחנו או הילדים שלנו קצת חולים. נניח שבוע ימים סה״כ לכל השנה. ואם אנחנו לא סיזיפיים לחלוטין, נרצה מתישהו במהלך השנה לצאת לשבועיים חופש. לחמשת השבועות האלה, אפשר להוסיף את השבועיים האחרונים של אוגוסט בהם המדינה מתרוקנת מיושביה ועוד שבועיים למקרי חירום בלתי צפויים. אם עקבתם אחרי החישוב, קיבלנו 9 שבועות בהם אנחנו כנראה לא נרוויח שקל מהקליניה שלנו, כלומר משהו כמו חודשיים.
אם הקליניקה שלכם מכניסה 8,000 ש״ח נטו בחודש, החישוב הזה ישאיר אתכם עם 6,700 ש״ח זמינים לחודש (הכפלתי את ההכנסה החודשית ב-10 וחילקתי ב-12). הטריק הוא שיש סיכוי מצויין שה-6700 ש״ח האלה יהיו זמינים לכם כל חודש, ללא שום קשר לכמה בפועל עבדתם ועד כמה הקליניקה שלכם מלאה ברגע זה. כדי להפוך את הניהול הזה לפשוט, אפשר לפתוח חשבון בנק נפרד להכנסות הקליניקה ולהעביר משם לחשבון הפרטי משכורת קבועה בכל חודש. היתרה בחשבון העסקי תעלה ותרד, לפעמים באופן קיצוני, אבל אם לקחתם מספיק ספייר, ״המשכורת״ החודשית שלכם תשאר יציבה לאורך כל השנה כולל חגים, חופשות ומחלות.
וכך, כשאנחנו צופים שבמהלך השנה יהיו כחודשיים בהם הקליניקה תהיה בירידה, אנחנו יכולים לנצל את הזמן הזה להתמלאות, ללימודים, למנוחה, למשפחה ולהתבוננות פנימה. לעיתים קרובות, הרגעים האלה, הם הזדמנות להסתכלות רחבה, לבניית אסטרטגיה, ולצמיחה בלתי רגילה.
שיהיו לכם עליות וירידות נעימות ומעצימות.
נ.ב. אני לא יועץ מס או רואה חשבון מכל סוג שהוא והרעיונות שלעיל מבוססים על הגיון בריא והנסיון האישי שלי ושל יעל. אנא אל תלכו אחרי העצות שלי בעיוורון, תבדקו מה נכון עבורכם ותחליטו בעצמכם. ואם אתם רוצים לדבר על זה, אני כמובן אשמח לעזור.